על טראומה והגוף

ציטוט- "גוף ונפש הם שני צדדים של אותו מטבע וכך גם תוצאות העבודה  עם הגוף מגיעות גם אל החיים הרגשיים ,ההתנהגותיים ואפילו הרוחנים של  האדם . לדוגמא כאשר יש מתח גופני או חולשה המתורגמת כהפרעה  רגשית או כתלות ,שחרור המרכיב הגופני מתיר את שיחרור המערכת  ככל.דבר זה יכול להתגלות עם עלייתם של זכרונות מודחקים,או לעיתים  קרובות יותר הוא יראה כתובנה פנימית של דפוסי ההתנהגות השגורים .  כאשר המגבלה הגופנית נפתרת ,תגובות רגשיות יכולות להשתנות גם הן"  אידה רולף , רולפינג.

כל טראומה , בין אם היא פיזית,רגשית,בין אישית או קולקטיבית ,משפיעה על הגוף  הפיזי.  הריפוי של הטראומה מתחיל בגוף. הגוף שלנו הוא ההיסטוריה המדוייקת של החוויות  שלנו בחיים ,ולכן חשוב לכלול את הגוף בתהליך הריפוי.  טראומה גורמת להתכווצויות שרירים עמוקות שנועדו להגן על הגוף מפגיעה או ממוות  אפשרי במהלך האירוע הטראומטי. הגוף מתכווץ מתוך מנגנון הגנה ,אבל כדי להחזיר  לגוף את יכולת הריפוי שלו צריך לשחרר את מערכת העצבים שיוצרת את ההוראה  לכיווץ  לאחר שהטראומה נגמרת מערכת העצבים של הגוף מתוכנתת מטבעה לשחרר את  המתח השרירי העמוק ולעזור לגוף לחזור למצבו הרגיל , כמו בטבע כאשר איילה  ניצלה ממרדף של אריה ,היא רועדת ומשקשקת את המתח החוצה, כך גם הגוף שלנו  אמור לרטוט ולרעוד את הטראומה החוצה .  רטט שמונע על ידי מערכת העצבים דומה לאופן שבו אני חווים פחד או חרדה ,  מאותת למוח לשחרר את הכיווץ ולחזור למצב טבעי של רגיעה .  בגלל הריחוק מן הטבע והדגש שלנו בגוף האנושי על חשיבה, ניתוח,קוגניציה  ומוסכמות חברתיות ,השתקנו וניוונו את מנגון הרעידה והשחרור הטבעי שלנו כך שהוא  כבר אינו מפחית את המתח השרירי, מה שגורם לנו להמשיך ולשאת אותו בגופנו ,זמן  רב אחרי שהטראומה הסתיימה. המוח המפותח שלנו, הקורטקס, לא מאפשר לנו  להגיב לאירוע מפחיד או מכווץ כמו חיה בטבע, ובחברה המודרנית אנחנו לא תמיד  מסוגלים להגיב באופן טבעי כפי שמערכת העצבים שלנו תוכנתה  תגובה שלאחר טראומה מכניסה אותנו למצב של חזרה על החוויה . מכיוון שהחוויה  היא עוצמתית מבחינה רגשית ופיזיולוגית ,הגוף שומר את הזיכרונות,המחשבות  והרגשות הקשורים לטראומה כדי לעבדם במועד מאוחר יותר ,והמתח הכימי הגבוה

שנותר בגוף מחפש להתפרק. כאשר ההתפרקות הזו אינה מתרחשת ,גם החלקים  הרגשיים וגם החלקים הלוגים במוח שלנו מתרגמים את המטען הזה לרגשות  אינטנסיבים. טראומה שלא עובדה יוצרת חזרות כפיתיות וסטימולצית יתר במוח, כמו  זרם חשמלי שמקפיץ את הפקק של לוח החשמל. הפרעת ptsd פוסט טרומאטית נגרמת כתוצאה מחוסר שיחרור של האנרגיה  הביוכימית שנוצרה בזמן האירוע ותורגמה לרגשות של התרגשות או חרדה. הגוף  ממשיך לחפש דרך לפרוק את המטען הזה והמוח התת מודע משחזר מצבים דומים  לטראומה המקורית  המוח מנסה לשדר מחדש את התרחיש הטראומטי כדי שהאנרגיה תוכל להשתחרר  ,בתקווה שמשהו ישתנה ונחווה איזה קתרזיס והמעגל ישבר מעצמו.  אנחנו מנסים לעשות את הבלתי אפשרי – להתגבר על זה ,להתעלם מזה, להתעלות  מעל לחוויה ולהדחיק אותה, במקום לעבד אות בגוף. אם החוויה לא עובדה היא לרוב  תישאר "קפואה" ותקועה ברקמות הגוף, שרירים ופאשיות יהיו במתח וכווץ תמידי,  כאבי מפרקים,כאבי ראש ,לסת הדוקה ,קשיים בשינה ונשימה שטחית וכלואה הם  תופעות לוואי או סימפטומים של טראומה והם סימנים למערכת עצבים לא מאוזנת .  ריפוי דרך שיחרור ואיזון של מערכת העצבים ועבודה עם נשימה הם כלים הכרחיים  בהתמודדות והחלמה